אחרי שג'ו יצא מהבית

February 19, 2018

אחרי שג'ו מ. גרינבאום הכתב של Time Out הלך הרגשתי מעט מוזר,
בהתחלה לא ידעתי על מה בדיוק לשים את האצבע.
למחרת בבוקר הייתה לי נסיעה ארוכה שבה היה לי קצת זמן לחשוב,
והבנתי,
הבנתי מה ישב שם.
ברגע שיכולתי לקחתי את המחשב והתחלתי לכתוב.

 

לאורך רוב הראיון ג'ו חיפש את הסיפור שעומד מאחורי החפצים, הרהיטים, האקססוריז.
רוב הדברים היו חדשים, שקנינו במיוחד לבית החדש שלנו, אחרי הכל למלא דירת 70 מ"ר אחרי דירת 35 מ"ר הצריך השקעה ומחשבה הן ברמת העיצוב והן ברמה הכספית.
למרות העובדה שזו עדיין דירה שכורה ולא בית חלומותנו שבו כנראה נשקיע באמת את מיטב כספנו,
היה לנו חשוב לייצר תחושה של בית, שבאותן כמה שנים שנגור בו יהיה לנו נעים 
לחזור אליו כל יום מחדש, תוך מחשבה שביום שנעבור נמכור את מה שלא מתאים לעיצוב הבית העתידי, אותו בית שלמען האמת אנחנו עדיין לא יודעים אם יהיה בעיר, במושב או אולי בכלל בחו"ל.
 

אנחנו דוגלים בנקיון, במינמליזם, כמה שפחות עומס בעיצוב הדירה, הרבה מהפריטים שהיו לנו תרמנו. לא יכולה לומר שהדירה מעוצבת בסגנון מודרני אבל היא ללא ספק מצומצמת ברמת האקססוריז. הפריטים שכן מהווים את הקישוטיות של הבית אלו בעיקר פריטים קטנים שהבאנו מהטיולים שלנו בחו"ל, כנראה בגלל שהטיולים הם משהו שמאוד מאפיין את הזוגיות שלנו, אלו הדברים שעושים לנו טוב כשאנחנו מסתכלים עליהם ונזכרים בהם.

 

 


 

כשג'ו שאל את השאלות בראיון פתאום הרגשתי סוג של אנונימיות,
שהוא לא יכול באמת להכיר אותי ולהבין מי אני, כי מאחורי הפריטים שמרכיבים את הבית שלי לא מסתתרים סיפורים עסיסיים כמו של השכן ממול שמצא את ספת הוינטג' שלו ברחוב וריפד מחדש את הכורסא שקיבל ביורשה מסבתא שלו, או אוסף המיניאטורות שהוא אוסף מגיל צעיר והן מוצגות לראווה בכניסה לבית.
אז התחילו לעלות בי שאלות,

האם אני מסתירה אותם? 
הרי יש לי הרבה פריטים בעלי ערך שאני שומרת לאורך השנים, אבל לא לעיני כל,
אני בוחרת מה להראות ומה לא.
האם זה אומר שמחקתי את הזיכרונות שלי?
האם התרבות שלנו של לזרוק בקלות
להחליף במהירות
לחדש כל פרק זמן מאוד קצר
הפכה אותנו לחסרי זהות? חסרי ערכים?
לא עיקביים? משתנים בקצב מסחרר?

האם אותו מינמליזם נוח מבחינה פרקטית?!
אותו נקיון שמחביא ומסתיר פונקציות יומיומיות שמראות שכאן גרים וחיים?!

 

נתתי לדברים לשקוע ואחרי כמה ימים התחזקה אצלי הידיעה שמנחה אותי בתור מעצבת, הידיעה שכל אדם מגיע עם עולם הערכים שלו ומה שמתאים לאחד לא בהכרח מתאים לשני, כל אחד הוא עולם ומלאו. אחד אוהב נקיון ויזואלי ואחד אוהב לאגור, אחד להסתיר ואחד לשתף. אחד אוהב שהכל חשוף וטבעי ואחד עטוף ונוצץ, אין פה נכון או לא נכון יש פה עניין של הרגשה, איפה אני מרגיש בבית, וגם בית יכול להשתנות לאורך השנים. זה לא עניין של לקטלג זה עניין של להיות פתוח וקשוב לעצמך, להעיז לעשות שינוי, וגם האומץ להגיד שמה שאני מכיר זה מה שהכי טוב לי.
כל אחד ועולמו שלו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Please reload

  • i
  • p
  • in
  • f2
עקבו אחרי ברשתות החברתיות

February 13, 2017

December 4, 2016

November 24, 2015

Please reload

פוסטים אחרונים
 
Liat Eliav - Finle Logo-02.png